שאלות נפוצות

ראשי תיבות וקיצורים

אספנו כמה שאלות חוזרות לגבי ראשי תיבות וקיצורים בעברית בכלל והטיפול בהם באתר בפרט. התשובות שלנו מבטאות את הבנתנו על הדרך בה משתמשים בקיצורים בעברית, על סמך הניסיון שצברנו בנושא והדוגמאות הרבות, אך אינן קובעות מה "נכון" או "לא נכון" לעשות.

1. באיזה סימן יש להשתמש לקיצור מילה אחת – גרש (') גרשיים (") או נקודה (.)?

בדרך כלל, כדי לקצר מילה אחת מוסיפים גרש או נקודה בסוף הקיצור. הגרש יותר מקובל. יש כמה יוצאים מהכלל:

2. באיזה סימן יש להשתמש לראשי תיבות של כמה מילים – גרש (') גרשיים (") או נקודה (.)?

הצורה הנפוצה היא הוספת גרשיים לפני האות האחרונה. למשל – עו"ש (עובר ושב). לעתים, משתמשים בנקודה בין כל שתי אותיות. לאחר האות האחרונה אפשר להוסיף נקודה נוספת. צורה זאת מקובלת במקרים הבאים:

במקרים הבאים אפשר להוריד לגמרי את סימון ראשי התיבות:

3. האם ה' הידיעה מופיעה בתחילת הקיצור או באמצעיתו?

ברוב המקרים נוסיף ה' הידיעה בתחילת ראשי התיבות. למשל הרמטכ"ל. כאשר ה' הידיעה נוספת למילה השנייה בביטוי אך לא לראשונה, נוכל להוסיף אותה לפני הקיצור של מילה זו. למשל, עורך הדין יתן עוה"ד. למרות זאת, הצורה העו"ד שימושית ופירושה זהה ל-העו"ד וכך במקרים דומים.

4. האם לכתוב את ראשי התיבות עם אות סופית?

אם אפשר להגות את ראשי התיבות כמילה אחת, כדאי, אך לא חובה, לכתוב אותם עם אות סופית. כאשר אי אפשר להגות אותן כמילה אחת, אין לכתוב אות סופית. במקרים בהם הקיצור יוצר מילה או שם מקובלים, חובה לציין אות סופית. לדוגמא, איל"ן (איגוד ישראלי לילדים נפגעים) ובשום אופן לא איל"נ וכן ער"ן ולא ער"נ.

5. מתי הוגים את ראשי התיבות כמילה אחת ומתי אומרים את כל הביטוי המקוצר?

אין כלל ברור. הגורם המשפיע ביותר הוא התחום של הקיצור. ראשי התיבות הצהליים נאמרים בדרך כלל כמילה אחת, כמו פז"ם, דפ"ר, סמג"ד וכו' (יוצאים מהכלל חלק מהדרגות כמו רא"ל, רס"נ, רנ"ג). בדומה, ביטויים רבים בכלכלה נהגים כמילה שלמה, כמו מט"ח, פק"ם, אג"ח. כך גם בפוליטיקה – מפ"ם, מפא"י או ש"ס; בשמות ארגונים – אומ"ץ, לח"י, קק"ל; ובסלנג – חבל"ז, בבל"ת וכו'.
ביהדות, לעומת זאת, נהוג לציין את הביטוי בשלמותו. אך שמות אישים, בעיקר מפורסמים, יאמרו כמילה אחת, לדוגמא הרמב"ם או רש"י. רוב הקיצורים של שמות מקומות נאמרים בשלמותם. אומרים כפר-סבא ולא "כפס".
בכל התחומים הנ"ל יש יוצאים מהכלל. הדרך הטובה ביותר היא לגלגל את הקיצור בלשון. אם הוא לא נשמע טוב כנראה שיש לומר את הביטוי בשלמותו.
כלל ברור אחד הוא שאם המילה נכתבת עם אות סופית אפשר להגות אותה כמילה אחת. כשלא ניתן לכתוב אותה עם אות סופית (כמו במו"מ – משא ומתן), לא ניתן להגות אותה כמילה.
קיצורים שונים נהגים אות אחר אות, כמו נ.צ, מ.צ, מ.פ, ת.פ ועוד.

6. מהו המין הדקדוקי של ראשי התיבות?

על פי האקדמיה, לראשי התיבות אין מין דקדוקי. לכן ד"ש חם וד"ש חמה נכונים באותה מידה. אם ראשי התיבות מציינים במפורש אישה, יש להוסיף סיומת מתאימה. למשל מנכ"לית, רל"שית וכו'.

7. האם החיפוש באתר כולל הטיות כל קיצורים וראשי תיבות?

כשמחפשים קיצור באתר מופיעים, פרט לקיצורים הזהים לחיפוש, צירופים של אותיות שימוש עם קיצור מקובל. למשל חיפוש בפ"ת יתן בפתח תקווה. האותיות הנבדקות הן ו,ש,ב,כ,ל,מ ו-ה' (או בקיצור מש"ה וכל"ב) בתחילת הקיצור. בשלב זה לא נבדקות הטיות בסוף מילה או באמצעיתה.
נקטנו בגישה רחבה המציעה פירושים רבים במטרה להגדיל את הסיכוי לפרש קיצור שמשמעותו לא ידועה למשתמש באתר. לכן, לעתים יתקבלו קיצורים אשר נראים לא תקינים בעליל, בשל צירוף של אותיות שימוש. אנו נוקטים באמצעים לסנן תוצאות לא הגיוניות, במידת האפשר.

8. אילו קיצורים האתר כולל?

בעיקרון, כל צירוף בעברית הכולל סימן קיצור ונפוץ מעבר לגבולות הטקסט בו הוא מופיע. ביתר פירוט:

9. אילו קיצורים האתר אינו כולל?

הערות ותיקונים יתקבלו בברכה,
צוות האתר